מייסדי הקבוצה | החברה הישראלית למחקר

פרופ' הדס ויסמן

הדס ויסמן, פסיכולוגית קלינית ופרופ' בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
במחקר הדוקטורט שלה באוניברסיטת יורק (York University), טורונטו, קנדה, בהנחייתה של פרופ' לורה רייס (מחלוצות המחקר בפסיכותרפיה), חקרה תהליכים רגע-לרגע באינטראקציות מטפל-מטופל בתוך השעה הטיפולית, והקשר שלהם לתוצאות הטיפול.

באותה תקופה הצטרפה לחברה למחקר בפסיכותרפיה Society for Psychotherapy Research SPR והחלה להשתתף ולהציג בכנסים הבינלאומיים של SPR.

לימים הייתה חברה בוועד המנהל וכיהנה כנשיאה בינלאומית של SPR.

במחקריה עוסקת ביחסים בינאישיים ביחסים קרובים ובפסיכותרפיה, בקשר בין התקשרות המטופל, התקשרות המטפל וההתאמה ביניהם, ובהתפתחות יחסי מטפל-מטופל בפסיכותרפיה פסיכודינמית. שותפה בכירה במחקרים הבינלאומיים על התפתחות האישית והפרופסיונלית של פסיכותרפיסטים ותהליכי ההכשרה, ושותפה לתרגום לעברית של השאלונים של SPRISTAD (SPR International Study of Training and Development.

בנוסף, היא חוקרת תקשורת בינדורית ויחסים בינאישיים במשפחות של ניצולי שואה.

פרופ' (אמריטוס) גבי שפלר

פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי.
הפסיכולוג הראשי של המרכז הרפואי הרצוג בירושלים. מנהל אקדמי של תחום אתיקה בפסיכולוגיה במרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים.
שימש כראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית, מופקד הקתדרה לפסיכואנליזה על שם פרויד ומנהל מרכז פרויד לחקר הפסיכואנליזה באוניברסיטה העברית בירושלים.
מראשוני חוקרי הפסיכותרפיה בישראל. ביצע את המחקר הרנדומאלי המבוקר(RCT) הראשון על תוצאות של טיפולים דינמיים קצרי מועד ועמידותן לאורך זמן . בנוסף ערך מחקרי תוצאה ותהליך בטיפולים קצרי מועד ומחקרי הערכה ותוצאה לטיפולים פסיכואנליטיים ארוכי טווח בחולים קשים מאוד, בשיתוף עם עמותת "לכל נפש." שותף במחקרים על התפתחות המטפלים ועל תהליכי ההכשרה, ויחד עם אחרים תרגם את השאלונים וייצר את המדגמים הישראליים במחקרים הבינלאומיים.
עסק רבות בהוראה, הדרכה טיפול ומחקר בטיפולים קצרי מועד ופרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחום זה.
בנוסף עוסק בפיתוח חשיבה אתית מקצועית, עדכון וכתיבת קודים אתיים לארגונים מקצועיים טיפוליים (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, החברה הפסיכואנליטית בישראל, הקבנ”ים בצ.ה.ל. ועוד) ופרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים גם בתחום זה.

פרופ' גארי דיימונד

פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי ופרופסור מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם שימש בעבר כראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית וכראש המחלקה לפסיכולוגיה.

אחרי שסיים דוקטורט באוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה, והתמחות ב- Philadelphia Child Guidance Center, השלים פרופסור דיימונד פוסט-דוקטורט במסגרת המחלקה לפסיכיאטריה שבבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה.

בהמשך שימש כסגן מנהל המרכז לחקר התערבויות משפחתיות בבית החולים לילדים בפילדלפיה. פרופסור דיימונד הוא אחד ממפתחי המודל "טיפול משפחתי מבוסס התקשרות (ABFT)".

בין השנים 2005-2014 הוא עסק בלהתאים, ליישם ולבחון את מודל ה- ABFT בעבודה עם מתבגרים להט"בים שסובלים מדיכאון ומחשבות אובדניות. עבור עבודה זאת, זכה (יחד עם עמיתו פרופ' גיא דיימונד) ב-2014 בפרס המחקר השנתי מהאגודה האמריקאית למניעת אובדנות.

פרופ' דיימונד גם פיתח וחוקר "טיפול ממוקד קשר (RFT)" עבור משפחות החוות קשיים בעקבות יציאה מהארון של בנם/בתם. המחקר שלו מתמקד בבדיקת יעילות הטיפול ובמנגנוני שינוי כמו עיבוד רגשי, פגיעות וקבלה הורית. כמו כן, פרופ' דיימונד משמש כמנהל הקליניקה הקהילתית של המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' דיימונד מרצה, מכשיר ומדריך מטפלים ברחבי הארץ והעולם. ניתן לקרוא עוד על עבודתו באתר

פרופ' אוריה תשבי

פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה, ראשת המגמה הקלינית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, וחברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית.
מנהלת מרכז פרויד למחקר פסיכואנליטי באוניברסיטה העברית.
ניהלה את שירותי הייעוץ הפסיכולוגים באוניברסיטה העברית במשך 8 שנים.
מטפלת במתבגרים הורים, מבוגרים וזוגות  בקליניקה פרטית.
עוסקת במחקר על תהליכים ותוצאות בטיפול פסיכודינמי קצר מועד: מתמקדת בדפוסי קשר בין מטפל ומטופלת  והשפעתם  על התהליך הטיפולי.

המחקר מתמקד בשני כוונים עיקריים :
1) חקר משתני מטפל : אחד המשתנים שאנו חוקרים הוא ההעברה הנגדית - באמצעות דפוס הקשר הקונפליקטואלי המרכזי Core Conflictual Relationship Theme רגשות המטפל לפני שעה טיפולית ולאחריה וכן שימוש במטלות מתחום חקר הרגשות. בתחום זה אנו מזהים את ההעברה הנגדית והשפעותיה על התהליך הטיפולי. משתני מטפל נוספים - התקשרות המטפל, Big 5 ועוד.

2) התבוננות על יחסי מטפל מטופל באמצעות דמיון ושוני ביניהם בתפיסת התהליך במהלך שעות טיפולית - תפיסת קרע ותיקון, תפיסת הברית הטיפולית וכן מידת ההקשבה וההענות של המטפלים למטופלים. אנו בודקים השפעות של תהליכים אלה על ויסות רגשי ותוצאות טיפול.

ד"ר גדעון אנהולט

ד"ר דנה אציל - סלונים

ד"ר דנה אציל – סלונים, פסיכולוגית קלינית מדריכה.
ראשת המגמה הקלינית של המבוגר, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן.
מחקריה, הנערכים במסגרת המעבדה לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, מתמקדים בבחינת המנגנונים המקדמים שינוי חיובי בטיפול. המחקר שואף להצטרף למאמץ ההולך וגובר בתחום הפסיכולוגיה הקלינית לקדם דיאלוג בין פרקטיקה ומחקר. לשם כך, מיושם במעבדה מודל של קליניקה מחקרית בתחום בריאות הנפש, בה נערך מעקב מחקרי שוטף אחר התקדמותם של הטיפולים תוך מתן משוב למטפלים לגבי ממצאי המחקר. מודל זה משלב טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ניטור, תצפית ומשוב למטפלים פגישה אחר פגישה לאורך הטיפול. המחקר הנערך במעבדה שואף לענות על שאלות בעלות משמעות קלינית.
בפרט, המעבדה עוסקת בחקר תהליכים רגשיים דיאדיים בטיפול ובכך בוחנת את התהליך הטיפולי מהזווית של המטופל, המטפל והאינטראקציה בין השניים וכיצד אלה קשורים לעליה ברווחה הנפשית של המטופל

ניתן לקרוא עוד על עבודתה באתר

ד"ר ערן בר כליפה

פרופ' איווה גלבוע שכטמן

פרופסור איוה גלבוע-שכטמן הינה חוקרת במחלקה לפסיכולוגיה וחברה במרכז גונדה לחקר המוח.

פרופ' גלבוע-שכטמן הינה פסיכולוגית קלינית מומחית העובדת בקליניקה פרטית.

מחקרה של פרופ' גלבוע-שכטמן עוסק בהבנת תהליכים העומדים בבסיס הפרעות חרדה והפרעות מצב-רוח.
במחקרה היא מתעניינת במיוחד בהפרעת דחק פוסט-טראומתית, חרדה חברתית ודיכאון.

באופן ספציפי, היא מתעניינת במידה שבה אירועי הדרה ברמת המיקרו (כמו הבעות סלידה) ומקרו (דחייה) משפיעים על המשכיות של חרדה חברתית ודיכאון. בכדי לענות על סוגיות אלו, מעבדתה משתמשת במדדים סובייקטיביים, קוגניטיביים, התנהגותיים, הורמונליים ובמדדי דימות מוחית.

פרופ' גלבוע-שכטמן מתעניינת גם בתהליכי טיפול הקשורים להפרעות שהוזכרו לעיל. באפיק זה של מחקרה, מעבדתה מעורבת בבחינה של טיפולים יעילים כמו גם בפיתוח מתודולוגיות טיפול חדשניות.

פרופ' יונתן הפרט

ראש הקתדרה על שם סם והלן ביבר בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית. פסיכולוג
קליני, חוקר מטפל, שבוחן את טבען ואת טיפולן בהפרעות חרדה, דיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית ועוד. הוא מעוניין מאוד בשיפור הטיפולים באמצעות הבנת המנגנונים שלהם כולל גורמים קוגניטיביים, רגשיים, ויסות רגשית, התנהגותית, פיזיולוגית, וגורמים בינאישיים. פרופ' הפרט ערך מחקרים על הטיות קוגניטיביות, גורמים משותפים מול גורמים ספציפיים ומנגנוני טיפול אחרים. הוא עובד כרגע על ההבנה מדוע גורמים משותפים משפיעים על הטיפול בהפרעה טורדנית כפתייתית פחות מאשר הפרעות
אחרות. הוא גם עובד על פיתוח טיפולים אינטרנטיים

מאמרים שפרסם פרופ' יונתן הפרט:

https://scholar.google.com/citations?hl=en&user=0eU7khcAAAAJ&view_op=list_works

https://anxietylab.huji.ac.il/publications

ד"ר שרון זיו ביימן

פסיכולוגית קלינית, חברת סגל במכללה האקדמית תל אביב יפו, מנהלת מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה ואת "עוגן- תכנית לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה", במכון מפרשים.
מנהלת שותפה מייסדת ב"קבוצת שיח- מכון לפסיכותרפיה התייחסותית", מנהלת מכון שדות לשירותים פסיכולוגיים. לשעבר חברת בורד של האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית ויו"ר הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית.
חוקרת את יחסי הגומלין בית התערבויות המטפל, משתני המטופל ושלבי הטיפול, בדגש על חשיפה עצמית של המטפל.
פרקטיקה פרטית במבוגרים וזוגות.

פרופ' סיגל זלכה-מנו

פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה וראש המעבדה לפסיכותרפיה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.
היא עוסקת בחקר תהליכי שינוי בפסיכותרפיה, ובייחוד פסיכותרפיה לסובלים מדיכאון.
היא מתעניינת במיוחד בדרכים בהן ניתן להתאים את הטיפול לצרכי ומאפייני המטופל הספציפי, על ידי זיהוי המנגנונים התרפויטיים האפקטיביים ביותר בעבור כל מטופל.
במעבדה לפסיכותרפיה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, בראשותה של פרופ' זלכה-מנו, ניתנים טיפולי פסיכותרפיה נתמכי-מחקר לדיכאון, ללא עלות. במעבדה נחקרים התהליכים המובילים להצלחה טיפולית, ירידה בסימפטומי הדיכאון ועלייה באיכות החיים, תוך שימוש במגוון רחב מאוד של מדדים, כמו שאלונים, מערכות קידוד התנהגותיות, ובחינה של סינכרון הורמונלי, אקוסטי, תנועתי ועוד בין המטופל למטפל.
למידע נוסף על תחומי המחקר ואפשרויות לקבלת טיפול לדיכאון ללא עלות לחצו כאן

פרופ' יונה טייכמן

יונה טייכמן היא פרופ' אמריטה.
עסקה בהוראה ומחקר בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ועם היווסדו גם בהוראה בחוג לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב.
במשך 6 שנים הייתה ראש המגמה הקלינית של הילד. מ- אוקטובר 2014 עומדת בראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית במרכז הבינתחומי בהרצליה ובשנים האחרונות מלמדת באוניברסיטאות בפולין.
חברת כבוד באגודה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שם. אחד מתחומי ההתמחות שלה הוא הטיפול המשפחתי ככלל וטיפול משפחתי בדיכאון בפרט.
כרקע לנושאים אלה השתלמה שנה אצל פרופ' סלוודור מנוחין ושנה נוספת אצל פרופ' ארון בק. האינטגרציה המקורית שהציעה בין שתי הגישות מוצגת במודל המכונה "מודל ההדדיות של הדיכאון" וההתערבות הטיפולית הנגזרת ממנו נקראית "טיפול משפחתי קוגניטיבי בדיכאון". גישה זו זכתה לפרסום בכתבי עת ובפרקים בספרים אחדים. הגישה הוצגה בסדנאות בכנסים בינלאומיים ולאנשי מקצוע בארצות רבות.
לאחרונה עוסקת בהוראה ומחקר אודות הדרכה.
פרופ' טייכמן הינה פסיכולוגית קלינית מדריכה (אבחון ופסיכותרפיה) ובמשך שנים רבות עוסקת בפסיכותרפיה ובהדרכה בקליניקה פרטית.

ד"ר מיכל קהן

פוסט-דוקטורנטית במעבדה להפרעות שינה בילדים, בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב.
המחקר שלה מתמקד באיתור התערבויות מבוססות-ראיות לטיפול בבעיות שינה וחרדה בילדים, וכן בגורמים הממתנים והמתווכים את השפעתן של התערבויות אלה. יחד עם פרופ' אבי שדה ז"ל וצוות המחקר במעבדה, היא ניהלה מספר מחקרים קליניים מבוקרים (Randomized controlled trials) שנועדו להעריך את היעילות של התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות לבעיות שינה בתינוקות, ולקשיי שינה ופחדי לילה בקרב ילדי גן.
התערבויות אלה מבוססות על עבודה עם הורי הילד, חלקן באמצעות פנים-מול-פנים וחלקן באמצעות האינטרנט. ד"ר קהן מחויבת לאינטגרציה בין אקדמיה וקליניקה, ומוכוונת ליישום ממצאי המחקר בשדה בריאות הנפש, מטרה לשפר את איכות הטיפול הניתן לילדים בתחום חשוב זה.

מחקרים נבחרים

פרופ' אשכול רפאלי

פרופסור לפסיכולוגיה קלינית וחבר במרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, שם שימש בעבר כראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית.
עומד בראש המעבדה לרגש ויחסים בין-אישיים.
לפני הצטרפותו לאוניברסיטת בר-אילן, היו אשכול (והמעבדה) בבארנרד קולג', באוניברסיטת קולומביה, ואשכול ממשיך לשמש כמדען חוקר שם.
אשכול ותלמידי המעבדה חוקרים שני מרכיבים מרכזיים בחיי היום-יום: רגש ויחסים בין-אישיים.
בפרוייקטים שמומנו על ידי קרנות לאומיות ופרטיות בארה"ב ובארץ, המעבדה חוקרת את האופי והמבנה של רגשות בחיי היום-יום בקרב יחידים וזוגות; את הניסיונות של בני-זוג להבין זה את מחשבותיו, רגשותיו, וצרכיו של זה; ואת הקח-ותן שמתרחש בין פעולות מועילות (כמו תמיכה) ומזיקות (כמו הכשלה) בחיים של כל זוג.
בנוסף, המעבדה מריצה מחקרי טיפול או התערבות, וחברי המעבדה מתעניינים הן בתוצאות והן בתהליכי טיפול.
אשכול הוא כותב-שותף של הספר Distinctive Features of Schema Therapy (יחד עם דייויד ברנסטין וג'פרי יאנג) ומשמש כמטפל, מדריך, וחוקר של גישת טיפול זו.

ד"ר בן שחר

ד"ר בן שחר הוא פסיכולוג קליני ומרצה בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים.
השלים את לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת אריזונה ואת ההתמחות הקלינית במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק.
המחקר שלו מתמקד בבדיקת היעילות של טיפול ממוקד-רגשות (EFT) בחרדה חברתית ובהבנת מנגנוני השינוי המתרחשים במהלך הטיפול.
כמו כן, חוקר את התפקיד של רגש הבושה ושל ביקורת-עצמית בהפרעות חרדה.
אחד ממקימי המכון הישראלי לטיפול ממוקד-רגשות שאחראי על הכשרת מטפלים בגישה זו.

ניתן לקרוא עוד על עבודתו באתר